הגברת שירלי צ'ילום, נבחרה בשנת 1968 לייצג את המחוז השתיים עשרה של העיר ניו יורק, המחוז כולל את שכונת קראון-הייטס, מקום מושבו של הרבי 770. באותו זמן היא הייתה האישה האפרו-אמריקנית הראשונה שנבחרה כחברת קונגרס. היו שלא ראו זאת בעין יפה על שהעזה לחדור למקום המיועד רק ל"אליטות", ובפרט שהגיעה עם הרבה מרץ ורצון לפעול לטובת הציבור. לבסוף מינו אותה לוועדת החקלאות, אך גם שם לא נתנו לה לבטא את עצמה.
יום אחד טלפנו לשירלי ממזכירות הרבי והזמינו אותה לפגישה עם הרבי. גב' צ'ילום התגוררה בעצמה בשכונת קראון-הייטס וכבר נפגשה עם הרבי במהלך מערכת הבחירות, כאשר ביקשה את תמיכת הקהילה היהודית. בתחילת השיחה פנה אליה הרבי ואמר: "אני מבין שאת מאוכזבת". צ'ילום הגיבה כי היא לא רק מאוכזבת אלא הרבה יותר מכך: "אני מושפלת! אני מיואשת! אינני יודעת מה עוד אני יכולה לעשות?".
בתגובה אמר לה הרבי: "אלוקים נתן לך כוחות ונתן לך ברכה. לארצות הברית יש עודף רב של אוכל, ומן הצד השני ישנם כל כך הרבה אנשים רעבים. את יכולה לנצל את המתנה שאלוקים נתן לך כדי להאכיל אנשים רעבים. תמצאי דרך מקורית לעשות זאת".
שירלי יצאה מהפגישה עם הרבי מעודדת. לאחר מספר ימים נפגשה עם חבר הסנאט של ארה"ב מר בוב דול, שייצג את מדינת קנזס. מר דול חיפש באותם ימים עזרה לחקלאים במדינתו ובמדינות החקלאיות הסמוכות אליה, שהפסידו באותם ימים סכומי עתק. אמריקה החלה לרכוש יבול ממדינת קובה, והחקלאים האמריקאים התרוששו, והיו להם עודפי יבול עצומים, שלא היה להם מה לעשות בהם. במהלך הפגישה נזכרה שירלי בדברי הרבי: העודף של החקלאות יכול להאכיל אנשים רעבים.
היא החלה לפעול בנושא ובעקבות הפעילות שלה המליצה הוועדה לתזונה ובריאות של הבית הלבן להשתמש במזון הנותר עבור נשים בהריון בסיכון ועבור תינוקות ממשפחות מצוקה. תוך זמן קצר אושרה התכנית המהפכנית שכונתה WIC (ראשי תיבות של נשים, ילדים ותינוקות) ופעלה תחת משרד החקלאות האמריקאי. במשך השנים התרחבה התוכנית לכל המדינות בארה"ב ולמעלה משמונה מליון בני אדם מקבלים כיום מזון מידי חודש.
פעמים רבות לא שכחה גב' צ'ילום לתת את הקרדיט המלא לרבי. היא תמיד אמרה שהצלחתה נובעת מכך שהרבי הינו אופטימי מושבע. הוא לימד אותה שמה שאולי נראה לנו כדבר 'תקוע' לא במקום – הוא בעצם מתנה מאלוקים ואתגר. ואם לתינוקות קטנים יש כיום חלב, ולילדים יש היום אוכל, זה בזכות הרבי היושב בשכונת קראון-הייטס.
