אם גם אתם רוצים לקבל את "היין של הרבי" תוכל לקבל פרטים ב"מרכז אגרות קודש" בטלפון: 08-9402444

הפוסט היין של הרבי הופיע לראשונה ב-אגרות קודש.

הפוסט הנס של הבית הופיע לראשונה ב-אגרות קודש.

לפני כמה שנים התחלתי לסבול מצרבת נוראית. ניסיתי לקחת Tums אבל הם לא עזרו לי. הצרבת היתה מאוד חריפה, ועלתה לי עד לראש, וגרמה לי כאב ראש עד שלא יכולתי לתפקד. הלכתי לרופא, והוא נתן לי כדורים מאוד חזקים שבדרך כלל לא נותנים לבחור בגילי, אבל במצבי לא היתה ברירה. למדתי אז בארץ ישראל, וכשחזרתי לניו יורק. עצרתי בדרך משדה התעופה באוהל הקדוש. כתבתי פתק והתפללתי שמה, וכשיצאתי, ניגשתי לארון הספרים והוצאתי אגרות קודש. נפתח לי מכתב שם הרבי כותב : זה שאתה סובל מצרבת, ובאנגלית acid reflux, יכול להיות הסיבה כי אינך ישן עם ציצית, ומכיון שציצית קשור לרמ"ח איברים ושס"ה גידים לכן צריך להקפיד ע"ז. והרבי מוסיף במכתב, ובפרט שפעם היית נוהג כן והפסקת…

האמת היא, שפעם הייתי לובש ציצית בלילה לפי מנהג משפחתי, אבל כשהגעתי לארץ ישראל ללמוד בסוף הקיץ, לא יכולתי לסבול את החום, והפסקתי.

מיד אחרי שקראתי מכתב זה, הבנתי תשובתו של הרבי, ומאז כבר שלש וחצי שנים, וב"ה אינני סובל בכלל מצרבת. פעם אכלתי צ'יפס באמצע הלילה, ואבא שלי שידע מהסבל שלי שאל אותי, למה אתה אוכל משהו שיגרום לך לצרבת, ובפרט באמצע הלילה? ועניתי לו, שמאז שאני ביקרתי באוהל וראיתי מכתבו של הרבי, כבר אינני סובל. אחרי זה כשהייתי אצל הרופא, אמרתי לו שכל הכאבים נעלמו, אמר לי הרופא זה בלתי אפשרי! זה הולך מעצמו, ובפרט שעדיין לא לקח מספיק מהתרופה שיהי' לזה תוצאות לזמן ארוך, ועניתי לרופא שככה זה. הכאבים ב"ה נעלמו. ולמי שרוצה, הנני מראה לו את הבקבוק חצי מלא של תרופות, שב"ה כבר אינני צריך יותר.

הפוסט הצרבת והציצית הופיע לראשונה ב-אגרות קודש.

בהיותה בגיל עשר החלה הילדה להתלונן על כאבי ראש ואחרי סידרת בדיקות גילו שיש לה לא עלינו ולא עליכם גידול ממאיר במוח. העצה היחידה הייתה לטוס לבוסטון ושם לשקול אפשרות של ניתוח.

כשהגיעה הילדה לשם, הרופאים הציעו בפני ההורים שתי אפשרויות: לעשות ניתוח, שהם אינם יכולים להבטיח שהילדה תתעורר ממנו, או להשאיר אותה כך והיא תוכל לשרוד במשך עוד כחצי שנה.

האבא נסע לניו יורק ונכנס לחדרו של הרבי ליחידות ושם פרץ בבכי נורא. הרבי הביט בו ואמר: "משנכנס אדר מרבים בשמחה – ואתה בא לכאן לעשות ההיפך?! מי הרשה לך להכניס עצבות לתוך החדר שלי?!…".

האבא חשב שהרבי מתבדח ברגע כה קשה, והחל לצעוק: "אלו החיים של הבת שלי!",

אך הרבי השיב בתקיפות: "וככה תציל את הבת שלך? כשתכניס הנה עצבות בחודש אדר?!".

האבא אמר שהוא לא מבין כיצד הוא יכול להיות שמח במצב קשה כזה, והרבי אמר: "אדר הוא חודש של שמחה עליו נאמר "ונהפוך הוא!", ואז הפך הרבי את שתי ידיו מצד ימין לצד שמאל ואמר: "מתהפך, הכול מתהפך"…

האבא יצא החוצה ופתאום נזכר שהוא שכח לקבל מהרבי תשובה מה לעשות עם הניתוח. הוא כתב מכתב, והרבי השיב דרך המזכיר כי הוא כבר ענה לו על כך ביחידות. האבא התעקש שהוא רוצה תשובה ברורה, והרבי ענה ש"אם הוא דווקא שואל, שיתייעץ עם רופא שלישי".

רק מאוחר יותר הבין יהודה את המשמעות החמורה של הדברים. רופא שלישי ייעץ לעשות את הניתוח, וכאשר המנתחים פתחו את הראש הם גילו נס רפואי: הגידול נעלם. אבל לניתוח עצמו היה מחיר כבד. עצב במוח נפגע, והבת סבלה מבעיות זיכרון וקשיים בדיבור.

בחג אחרון של פסח הם שהו אצל בן משפחה בשכונת פלטבוש, ואחר הצהריים הלכו להתוועדות של הרבי. באחת ההפסקות בין השיחות, הרבי קרא ליהודה ונתן לו שתי חתיכות מצה ואמר לו: "המצה היא מאכל של רפואה ומאכל של אמונה. חתיכה אחת תיתן לבת שלך, שתהיה לה רפואה, וחתיכה אחת תיקח לעצמך, שתהיה לך אמונה… הבת שלך אינה צריכה לסבול מכך שחסר לך אמונה".

במוצאי החג, בחלוקת "כוס של ברכה", הרבי הוסיף: "הסדר הוא שקודם בא חודש ניסן, חודש של אמונה, ואחר כך חודש אייר, שהוא חודש של רפואה. אבל כאן יכול להיות "ונהפוך הוא", והרפואה של בתך לא תחכה עד שתהיה לך אמונה. קודם כל היא תהיה בריאה, ואחר כך תבוא האמונה שלך"…

מיותר לציין כי מאותו ערב נעלמו לחלוטין כל קשיי הזיכרון והדיבור של הילדה.

(מתוך הספר "ורבים השיב מעוון" חלק א' עמוד 96 ואילך)

הפוסט ונהפוך הוא הופיע לראשונה ב-אגרות קודש.

הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו!

אני שמחה לבשר לכם שילדתי בן בשעה טובה ומוצלחת.

מודה לכם שהייתם שליחים טובים עבורי וממש הרגשתי שהתשובות של הרבי מלוות אותי לכל אורך הדרך. מאחלת לך שהשם ישמח אתכם בכל מה שאתם צריכים ותמיד יהיו רק בשורות טובות בעזרת השם.

מזל טוב!

שמחה לבשר לכם על מועד חתונת בני היקר. לאחר שפניתי אליכם לברכה לחתונה קיבלתי תשובה מהרבי לבדוק מזוזות ותפילין. אכן בדקנו את המזוזות ושתיים מהן היו פסולות. אחר כך בדקנו את התפילין של הבחור, ולצערנו התפילין היו פסולות. ברוך-השם הבחור מתחתן בעוד שבוע בשמחה.

עברתי את הטסט!

התקשרתי אליכם אחרי שעשר (!) פעמים נכשלתי בטסט. אני רוצה לבשר לכם שהיום עברתי את הטסט! תודה שליוויתם אותי לכל אורך הדרך.

קיבלתי אישור!

פניתי אליכם לפני כמה זמן. ביקשתי עצה וברכה. קיבלתי על עצמי החלטה טובה ומכתב ברכה מהרבי. והיום סוף סוף קרה לי הנס האישי שלי .. קיבלתי אישור משכנתא .. תודה לכם.

הפוסט תיבת הבשורות הטובות הופיע לראשונה ב-אגרות קודש.

הוא הגיע בל"ג בעומר ובדרכו לציון רבי שמעון חלף על פני עמדת "אגרות קודש", שם חסידי חב"ד מציעים לעוברים ושבים לכתוב לרבי ולבקש ברכה. כשהם פנו אליו, מיד טען שהוא לא חסיד, ובנוסף ברוך-השם כל בני המשפחה שלו מרגישים טוב והוא לא צריך שום דבר. בכל זאת לאחר שהסבירו לו שזה רק יכול להועיל לו, הסכים וכתב מכתב ואח"כ הכניס אותו בין דפי ספר "אגרות קודש".

כשפתח את הספר במקום ששם את המכתב שלו, ראה כי בתשובתו של הרבי מדובר על ענייני חיים ובריאות והרבי מרבה באיחולי בריאות. הוא הודה לחסידים שהיו במקום והמשיך בדרכו כשהוא מהרהר "לשם מה היה צריך להכניס ראש בריא במיטה חולה, הרי הוא ומשפחתו בריאים לחלוטין?"

מפה לשם הוא הסיח דעתו מהעניין ונכנס לרחבת ההדלקה של 'תולדות אהרון'. בדרכו החוצה נוצר לחץ אדיר! הוא היה בין הראשונים שהחליקו במדרון וכולם נפלו עליו. הוא חשב שזה הסוף שלו. לא היה לו טיפת אוויר וכל גופו התרסק. הוא הבין שאלו השניות האחרונות שלו בחיים ואיבד את הכרתו. כל אלה שהיו מעליו ומצדיו הובאו, ה' ישמור, לקבורה, והוא ברוך השם נותר בין החיים ומחלים מיום ליום כפי שהרבי הבטיח לו במכתב.

"אז תדעו", אמר להם אותו יהודי, "שהרבי שלכם פועל ישועות ונצורות, וזה שאני מדבר איתכם עכשיו זה רק בזכותו".

הפוסט הנס במירון הופיע לראשונה ב-אגרות קודש.

יהודי בשם מנחם מכפר סבא התקשר אל "מרכז אגרות קודש" וסיפר כי הוא חלה, לא עלינו, במחלה קשה. הוא הגיע לשלב כה נואש, עד שהרופאים אמרו לו: "אין לנו יותר מה לעשות איתך", ושחררו אותו לביתו.  

כתבנו יחד מכתב לרבי והכנסנו לאחד מכרכי "אגרות קודש". במכתב התשובה הרבי כותב לו על מצוות תפילין, שיהודי צריך להניח תפילין בכל יום חול.

שאלתי אותו: "מנחם, יש לך תפילין?"

הוא ענה: "לא".

המשכתי לשאול: "אתה מניח לפעמים תפילין? "

גם הפעם ענה: "לא".

"תשמע", אמרתי לו, "לך לבית חב"ד בכפר סבא, תרכוש תפילין ותניח אותן בכל יום חול!".

"בסדר", ענה וכך הסתיימה השיחה.

אחרי שנתיים שבהן לא שמעתי ממנו דבר, פגשתי אותו ברחובות. כאשר הבחין בי סימן לי v  באצבעותיו, ואמר: "שנתיים בריא!!"

שמחתי מאוד ושאלתי: "איך זה קרה?!".

"אמרת לי שהרבי כתב לי שאני צריך לרכוש תפילין ולהניחן. לא התעצלתי, הלכתי לבית חב"ד בכפר סבא, אבל הוא היה סגור. מיד נסעתי לרעננה, ורכשתי שם בבית חב"ד תפילין".

לבסוף אמר:

"ברגע שהנחתי את התפילין, הרגשתי שהמחלה עוזבת אותי…"

מאז אנחנו נפגשים מדי שנה. הוא הבריא לגמרי!

הפוסט הרגשתי שהיא עוזבת אותי הופיע לראשונה ב-אגרות קודש.

לאחר 14 שנה הכרתי את גב' חגית בורוכוב, מ"מרכז אגרות קודש". סיפרתי לה את הסיפור, ושאלתי אותה: "האם יתכן שהרבי טעה בתשובתו אלי?".

"לא יכול להיות", היא ענתה, "כנראה שחסרה לך מזוזה אחת. אני אבוא לביתך ואבדוק זאת". היא באה לביתי ובדקה את כל המזוזות. לבסוף הצביעה על חדר קטן ואמרה: "פה חסרה לך מזוזה". אף אחד לא אמר לי שחסרה שם מזוזה כי מדובר במקום קטן, אבל שמעתי לדבריה, ומיד רכשתי מזוזה וקבעתי אותה בפתח אותו חדר.

כעבור חודשיים, כשהייתי כבר בת  40(!), הכרתי את בן הזוג שלי, את בעלי!…

חשתי באותו רגע שברכה של הרבי היא ברכה נצחית, הרי לפני כל כך הרבה שנים הוא כתב לי " לבדוק מזוזות", ורק לאחר שהתקנתי את המזוזה החסרה באותו חדר, הגיעה הברכה וה"מזל טוב", והכרתי את בן זוגי".

* בהזדמנות זו נזכיר כי מנהג נפוץ כהכנה לשנה החדשה לבדוק בחודש אלול את התפילין והמזוזות.

הפוסט ברכה לתמיד הופיע לראשונה ב-אגרות קודש.

גרתי הרבה זמן בשכירות. בשלב מסוים החלטנו לקנות לעצמינו בית בניו יורק.

עשינו חשבון של כל החסכונות וההשקעות שלנו והתחלנו לחפש. המשכיר של הבית שגרתי בו היה משקיע בנדל"ן ממוצא הודי. יום אחד הוא פגש אותנו ואמר שהוא מעונין לרכוש נכס גדול בניו יורק ולכן הוא צריך למכור את הבית שגרנו בו. הוא ידע שאני גם מחפש לרכוש בית והציע לי לקנות את הבית במקום במחיר השוק שהוא 580 אלף דולר רק ב-525 אלף דולר.

הודיתי לו על המחיר המצוין, אבל אמרתי לו שאני צריך לשאול לפני כן את הרבי ולקבל את ברכתו לכזו עיסקה. כתבתי לרבי ב"אגרות קודש" והרבי ענה: המחיר יקר מדי. חזרתי להודי ואמרתי לו שאין לי אישור. הוא כמובן הצטער, כי המחיר בשוק הבתים היה הרבה יותר גבוה. בכל אופן אמר שיתלה על הבית שלט "למכירה" ואני מצידי אמרתי לו שיעדכן אותי כשעה לפני שהוא שולח את המתעניינים בבית ואני כמובן אפתח להם את הדלת ואראה להם את כל הבית.

במשך חודש ימים אנשים באו לראות את הדירה ולא חזרו. המשכיר רצה מאוד לקנות בנין גדול יותר והפעם הציע לי לקנות את הבית ב-475 אלף דולר. מאה אלף דולר (!) מתחת למחירון. גם הפעם אמרתי לו שאני לא קונה לפני שאני שואל את הרבי. כתבתי באמצעות "אגרות הקודש" והרבי כתב שלא לקנות.

בנתיים ההודי החליף את חברת התיווך והגיעו אנשים אחרים שהתענינו בבית, וכך נמשך הענין במשך למעלה מחצי שנה, ובכל תקופת זמן בעל הבית הציע לי מחיר יותר נמוך מההצעה הקודמת. בסופו של דבר המשכיר הציע לי לקנות את הבית ב-325 אלף דולר שזה יותר מרבע מליון דולר מתחת למחירון!

גם הפעם כתבתי לרבי ב"אגרות קודש" והתשובה היתה: לקנות ולא לחכות. באותו שבוע חתמנו חוזה לרכישת הבית.

הפוסט קונים בית עם "אגרות קודש" הופיע לראשונה ב-אגרות קודש.