כשברכת הרבי מעמידה על הרגליים מבחינה כלכלית
אלי ורחל קליף מרמת גן הגיעו לבית משפחת הרב בורוכוב, מנהל "מרכז אגרות קודש" ברחובות, כשמועקה גדולה בליבם.
רק שנה קודם לכן קנו דירת פאר ברמת גן בסכום של שבע מאות אלף דולר. חנוכת הבית נחגגה ברוב פאר והדר. אולם בשנה שחלפה מאז קניית ביתם, המזל לא האיר להם פנים. למרות שאלי התמסר לעבודה בצורה אינטנסיבית ביותר, העסק המשפחתי עמד בפני קריסה והנזק הצפוי עלול היה להיות גדול. הנושים לחצו לקבל את כספם בחזרה והבנק איים לעקל את הבית ואת העסק גם יחד. הם חשבו למכור את ביתם ובכך לכסות את החובות, אך אפילו מהלך זה לא צלח בידם – איש לא מוכן היה לשלם יותר מחמש מאות אלף דולר.
בני הזוג הגיעו מותשים פיזית ונפשית לבית משפחת בורוכוב, בבקשה לכתוב לרבי ולקבל את עצתו וברכתו באמצעות כרכי 'אגרות הקודש'.
הרב בורוכוב קיבל את בני הזוג במאור פנים. הוא הסביר לבני הזוג, כי מוסבר בדברי חז"ל שעל מנת לקבל את ברכות הקב"ה, יש תחילה 'לצאת מעצמנו' וללכת לקראת הקב"ה בדמות החלטות טובות במצוות ובמעשים טובים. בני הזוג קיבלו על עצמם לתת צדקה, לבדוק את התפילין והמזוזות ולהשתדל בכשרות המאכלים.
הם כתבו לרבי בפרוטרוט על מכלול הקשיים שפוקדים אותם, והכניסו את מכתבם בחרדת קודש לתוך כרכי 'אגרות הקודש', בציפייה דרוכה לראות את עצת הרבי וברכתו. מכתבם הוכנס לכרך ח', עמוד קכב-קכג. תשובת הרבי היתה בזו הלשון:
"וכיוון שאיש אחד, אי אפשר לו לנהל כמה וכמה עניינים לכל פרטיהם, ושנוסף על זה יהיה גם כן הסדר שולט בהם, הרי לדעתי מוכרח שתיכף ומיד מבלי שיסתבכו הלאה בעניינים, ימסור חלק חשוב מעבודתו הנ"ל לאנשים המתאימים לזה, עליו תהיה רק השגחה בכללות ומזמן לזמן קבלת דו"ח, ובוודאי יודיעני איך שסידר כל זה. ומפני טעמים הנ"ל הנה ההקדם בזה ישובח… בברכת הצלחה בעבודתו בקודש, מתוך בריאות הנכונה ורוב נחת חסידותי מעצמו ומכל בני ביתו שיחיו".
אלי עמד המום אל מול תשובתו של הרבי. "האצלת סמכויות", אמר לעצמו, "איך הרבי פגע בדיוק בנקודה, זה הדבר שהכי קשה לי לעשות!". הסתבר שאלי ביצע בעסק כמעט את כל הפעולות בעצמו, עקב כך נגרם תוהו ובוהו בענייניו. תשובתו החדה של הרבי גרמה לאלי להפנים, שהפעם – עליו להאציל סמכויות לאחרים, ויהי מה. בני הזוג יצאו שמחים מבית משפחת בורוכוב, בהרגשה שיש פתרון באופק.
כבר למחרת החל אלי בביצוע העברת הסמכויות בעסקיו לשאר השותפים. מפנה חיובי נרשם גם ברוכשים הפוטנציאליים של ביתם, כשמתווך הציע סכום של שש מאות אלף דולר, הגבוה ביותר ממה שהוצע לבני הזוג כליף עד עתה. ואולם, עדיין הסכום היה נמוך מהותית מהסכום בו רכשו את ביתם. בני הזוג החליטו לוותר על ההצעה ולהמתין לבאות.
בני הזוג זכרו היטב את ההחלטות הטובות שקיבלו על עצמם טרם כתיבתם לרבי. הם לקחו את התפילין והמזוזות לבדיקה. הסתבר שחלק מהמזוזות היו פסולות, והמזוזה בסלון הבית אף היתה מגולגלת בצורה הפוכה. גם התפילין התגלו כפסולות. אלי רכש תפילין מהודרות, כשגם מזוזות חדשות ומהודרות נקבעו בביתם בימים הסמוכים.
בני הזוג כתבו שוב לרבי, בו בישרו בשמחה על המהלכים החיוביים – החלפת התפילין והמזוזות, והשינויים העסקיים שאלי החל לבצע. הם ביקשו את תפילות הרבי להמשך עזרתו של הקב"ה, באיתור קונה לדירה בסכום שלא יפחת מהסכום ששילמו – שבע מאות אלף דולר. תשובת הרבי מכרך י"א, עמוד קי"א, שוב נטעה בהם את ההרגשה שהרבי הולך איתם יד ביד:
"אין להתרשם (-להתרגש) מכך שנכנסים בחובות לבניין הבית (-שלא מוצאים רוכש לעת עתה)… והשם יתברך יצליחו בכל הנ"ל, ובמכתבו השני יבשר טוב בזה ומשיעוריו הקבועים בתורת הנגלה ובתורת החסידות, נוסף על השתתפותו בשיעורים הנלמדים ברבים".
בני הזוג היו נרגשים ביותר לראות את הליווי הצמוד של הרבי, שבא לידי ביטוי בהתפתחויות החיוביות שראו בעיניהם ממש.
זמן מה חלף. הבנק הוסיף ולחץ לקבל את כספו, כשברקע – רוכש פוטנציאלי שהסכים לשלם בעד הדירה סכום של שש מאות ושבעים אלף דולר. בני הזוג הדרוכים מאד לאור לחצי הבנק, נטו לקבל את הצעתו למרות ההפסד הכספי של עשרות אלפי הדולרים. זו הרי היתה ההצעה הקרובה ביותר לסכום אותו השקיעו ברכישת הדירה. הם פנו שוב אל הרב בורוכוב מ"מרכז אגרות קודש", וביקשו לקבל את ברכת הרבי. תשובת הרבי מכרך י"ג, עמוד מ"ב, היתה ברורה:
"בברכה שבקרוב ממש יסתדר עניין הדירה שלהם באופן טוב, ויוכל להוסיף מרץ ככל הדרוש בעבודתו בקודש".
"לא כעת, אבל בקרוב מאד!" אמר הרב בורוכוב לבני הזוג קליף. בני הזוג קיבלו באמונה שלמה ותמימה את דברי הרבי, מצפים לבאות.
מספר שבועות חלפו. אלי הוסיף להתחזק בשמירת התורה ובקיום המצוות, כשהברכה משפיעה באופן ישיר על בני הבית. והנה, נמצא סוף סוף הקונה שהסכים לשלם בעבור הבית את מלוא סכום הרכישה – שבע מאות אלף דולר! הבית נמכר בשעה טובה ומוצלחת לשמחת בני הזוג. לא עבר זמן רב, והעסק הכושל נמכר אף הוא. החובות לבנקים ולנושים שולמו. בני הזוג חשו שאבן כבדה נגולה מעל ליבם.
הפעם, ישב אלי וכתב לרבי לעזרתו של הקב"ה בשלוות נפש שהיתה נחוצה להם כל כך, לאחר התקופה הקשה. כן כתב אלי לקבלת עצה, כיצד להתייחס לחבריו הלועגים לו על התחזקותו בשמירת התורה והמצוות. תשובת הרבי מכרך ט"ו, עמוד תנ"א, היתה מדויקת כחוט השערה:
"במה ששאל איך להתנהג עם כאלו המחרפים וכו' ענייני יהדות. מהנכון שלא להיכנס בשקלא וטריא ופלפול, כיון שרוב הנוהגים כנ"ל הוא מפני המידות שבלב, ולא מפני השכל שבמוח. ורובא דרובא, הרי זה תוצאה מאכזבה ואי שביעת רצון מסדר חייהם. ולכן לאחר שיסיימו דבריהם, יש לומר להם בניחותא, שאפילו על ספק וספק ספיקא גם כן כדאי שיתנהגו באורח חיים המסורתי, שהרי פשיטא שאין זה נגד מצפונם של זה האומר בפיו שאינו מאמין, שבכל זאת יניח תפילין, יאכל כשר וכו' ".
אלי קיבל בשמחה את עצת הרבי, והחליט שלא להיכנס כלל לוויכוחים עם חבריו הלועגים על התקרבותו לחיי תורה ומצוות.
אט-אט העניינים חזרו למסלולם הרגיל. אלי התמיד בדרכו החדשה, דרך התורה והמצוות. חבריו שתחילה לעגו לו, פסקו מלהקניטו, וחלקם אף החל להביט בהערכה על התמדתו. אלי קיבל את עצמו התחזקות בשמירת השבת, והפעם – כתב לרבי מתוך הודאה, ובקשה שמהלכי חייו ימשיכו להיות משופעים בברכות רבות, כפי שזכה לראות במו עיניו. אלי הרגיש שתשובת הרבי אליו, מכרך ה', עמוד ר"ס, כמו חייכה אליו מבעד לדפי 'אגרות הקודש':
"אף אם נמצאים במצב של שמחה, עם כל זה יש עוד מקום לריבוי, ויהי רצון אשר יקוים בו כסיום מדרש רבה אסתר: "מדות טובות של הקב"ה בהשפע בפירוי וריבוי, הטוב בריבוי, הברכה בריבוי, הרחמים בריבוי, הצדקה בריבוי, האמונה בריבוי, הפדות בריבוי, השבח בריבוי, השלום בריבוי – ומסיים, ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.. בברכת שבתא טבא", רמז להתחזקותו של אלי בשמירת השבת.
(מתוך הספר "רועה נאמן", סיפורי הרב בורוכוב מ"מרכז אגרות קודש")
