כשישראל חזר בתשובה הוא הכיר את נטע. היא היתה אחותה הצעירה של מישהי שלמדה איתו באותה כיתה בתיכון. בהתחלה נפגשו בארוחות השבת אצל אחותו של ישראל והתחילו להיווצר ביניהם קשרי ידידות. אמנם נטע היתה בחורה מסורתית ומאמינה, אבל הפערים ביניהם מבחינת שמירת תורה ומצוות ואורח חיים דתי היו עדיין גדולים. ישראל התגורר בירושלים ולמד כל היום תורה ונטע התגוררה בתל אביב ולמדה אומנות.
ישראל רצה מאוד להתחתן. הוא החליט לקבוע פגישה עם נטע ולשאול אם היא מעונינת להתחתן איתו, ואם לא, הוא ינתק איתה את הקשר ויפנה לכיוונים אחרים.
הם נפגשו על גדת הירקון. נטע אמרה לישראל שהיא אמנם מוענינת להתחזק ולנהל אורח חיים דתי, אבל היא קראה בפרשת השבוע "ויצא" על רחל ולאה ומכיון שאחותה הגדולה עוד לא התחתנה היא לא מוכנה להתחתן לפניה. ישראל ידע שאחותה של נטע לא חושבת על חתונה בעתיד הקרוב. הוא ביקש מנטע שלא תפגע, כי הוא לא בנוי לקשר מתמשך בלי תאריך לחתונה במועד הנראה לעין. נטע הסכימה והם נפרדו כידידים.
בשיברון לב הלך ישראל אל בית אחותו החבדניקית. לאחר שסיפר לה בקצרה את השתלשלות הענינים פרש למנוחה בחדר האורחים. לא עברו כמה דקות והוא התעורר לשמע הצעקות של אחותו. התברר שהיא כתבה לרבי באמצעות "אגרות קודש" את הסיפור של ישראל ונטע וזו התשובה של הרבי (כרך ו' עמוד ק"ה):
בנועם קבלתי מכתבו .. ובטח קודם החתונה:יפריש הוא ובת גילו תחי' מממונה היא, איזה סכום להוצאות שידוכין וחתונה של אחותו הבכירה.
א. יפריש הוא ובת גילו תחי' מממונה היא, איזה סכום להוצאות שידוכין וחתונה של אחותו הבכירה.
ב. יבקשו מחילה מאיתה.
ג. יעשו חתונתם בלי פרסום יתר, ויתן השם יתברך שיהיה בנינם בנין עדי עד בשעה טובה ומוצלחת על יסודי התורה והמצוה מוארים בתורת החסידות.
התשובה תאמה בדיוק את המצב של נטע ואחותה הגדולה. ישראל לא חשב פעמיים. הוא נטל את ספר ה"אגרות קודש" והלך לדירה של נטע. הוא הראה לה את התשובה של הרבי ואמר לה שהוא מוכן ללכת איתה עד הסוף. נטע חשבה קצת והסכימה.
אחותה הגדולה של נטע מחלה לה בשמחה. כעבור שלושה חודשים הם התחתנו בחתונה צנועה באחד מהרי ירושלים ובלי שכיוונו החתונה היתה באותו תאריך המופיע באגרת של הרבי.
כיום ישראל משמש כרב באחת הישיבות המוארת בתורת החסידות ולזוג שבעה ילדים, כן ירבו.
(מתוך עיתון "בשבע" ע"י עודד מזרחי)
