ר' שמואל שכנה, סוחר יהלומים בלגי, שנסע למדינות רבות באפריקה מספר:
עבדתי במדינה במרכז אפריקה שנקראת גינאה. הייתי הממונה הראשי על כל היהלומים במדינה. באחד הימים אני מביט במסך הטלוויזיה הפנימית ורואה שבפתח המשרד עומד יהודי חרדי. שפשפתי את עיני לראות אם אינני חולם, כיוון שבמדינה זו מעולם לא פגשתי יהודי.
פתחתי את הדלת ולראשונה בחיי פגשתי את ר' יצחק נמס ז"ל. ר' יצחק הוא יהודי שרגליו היו מהלכות על האדמה, אך הוא עצמו תמיד קשור בענייני מצוות ומבצעים של הרבי. ר' יצחק עסק במסחר בולים והוא הגיע למקום בעקבות הצעה להדפיס בולים עבור מדינת גינאה.
מובן מאליו שיהודי חסיד כמו ר' יצחק לא יפנה ימין ושמאל מבלי לשאול את הרבי. במענה לשאלתו על הנסיעה לגינאה, נתן לו הרבי דולר עבורו ואחד כך הוסיף ונתן לו עוד דולר ואמר לו: בוודאי תהיה בעיר הבירה ותמצא שם נשמה יהודית שנולדה שם ולא יצאה משם אף פעם. מסור נא לאותו יהודי את הדולר הזה.
כאשר הגיע ר' יצחק לגינאה, עוד בטרם יצא לפגישותיו בענייני עסקאות הבולים שלו, פנה מיד לחפש יהודי, אך כעבור זמן קצר התברר לו שזו משימה לא קלה. השיטה הנפוצה של חיפוש בספר הטלפונים אחרי שמות יהודים לא הועילה והוא העלה חרס בידו. בכל המקומות שאליהם פנה, קיבל מיד תשובה שלילית שלוותה במשיכת כתפיים. כאן בגינאה לא תמצא יהודים אמרו לו כולם. כעבור כמה ימים של חיפושים שמח ר' יצחק מאוד כאשר שמע שיש סוחר יהלומים מאנטוורפן שהגיע למקום לצורכי מסחר, וכך הגיע אלי ושאל אותי אם אני מכיר יהודי שגר במקום. אמרתי לו שאני נמצא כאן כבר חמש שנים. לא פעם חיפשתי פה יהודים ואני אומר לך חבל לך על כל הטירחה. אין כאן יהודים. תשכח מזה.
אך ר' יצחק עמד על דעתו ואמר לי: אם הרבי שלח אותי לתת את הדולר ליהודי מקומי, אני בטוח שיש כאן יהודי. פתחתי את כף ידי ואמרתי לו: לפני שתמצא יהודי בגינאה יצמחו כאן שערות..
***
בנתיים חזרתי לבלגיה ור' יצחק המשיך לחפש יהודים. בסופו של דבר, בדרך לא דרך מישהו סיפר לר' יצחק שבמקום פלוני חי יהודי בשם סלומון. ר' יצחק מיהר לחפש את הכתובת שקיבל, אך כאשר נכנס לביתו של אותו יהודי עמד המום על מקומו. הבית היה מלא וגדוש בכל מיני עבודה זרה. למעלה משישים פסלים גדולים שונים ומשונים היו תלויים על הקירות, מונחים על הארונות ומוצבים על הרצפה. התברר שחלק מהפסלים היו של בעל הבית היהודי וחלק גדול עוד יותר היה שייך לאשתו ההודית. לר' יצחק היה קשה מאוד לשהות אפילו זמן קצר באותו בית, ולכן כעבור דקות אחדות של שיחה לבבית הזמין את מר סלומון לחדרו בבית המלון. שם בחרדת קודש סיפר לו ר' יצחק על השליחות המיוחדת לה זכה מהרבי. הוא הוציא את הדולר מארנקו ומסר אותו לאותו יהודי תוך שהוא מסביר לו את הזכות הגדולה שזכה לקבל דולר מהרבי. השיחה ביניהם נמשכה זמן רב ולאחר מספר פגישות היה ביניהם קשר חזק. לשבת הקרובה הזמין ר' יצחק את אותו יהודי אליו למלון והם סעדו בצוותא את כל סעודות השבת.
אט אט התחיל להתעורר הניצוץ בנשמתו של אותו יהודי ובאחד הימים הודיע חגיגית לר' יצחק שהוא כבר יכול להיכנס לביתו. הוא הוציא את כל הפסלים למיניהם ונתקיים בהם "אלוהיהם תשרפון באש'. כששמע זאת ר' יצחק התרגש מאוד וחיבק אותו אל ליבו. הוא הוציא ממזוודתו תמונה של הרבי ואמר לו: עכשיו אני יכול לתת לך את התמונה הזו, כיוון שעכשיו מתאים לתלות אותה בביתך. אותו יהודי החל להניח תפילין, לשמור שבת, להתפלל ואף הכשיר את המטבח בביתו.
מי שהכיר קצת את ר' יצחק ז"ל ידע שבכל מקום שהגיע היה תמיד מדבר עם יהודים שהנה הנה בא משיח וגואל את כל עם ישראל מהגלות. הוא דיבר על כך בכל העוצמה ממש כמו אש להבה ואמר להם שבדבר הזה מאוחדים בדעתם כל גדולי ישראל בדורנו. כולם אומרים שבקרוב ממש יבוא משיח צדקנו. גם עם אותו יהודי הוא דיבר על כך בסגנונו הנלהב מפנימיות לבו עד שהדברים שיצאו מהלב נכנסו אל ליבו.
***
כעבור שלושה חודשים, כאשר חזרתי לגינאה, הגיע ר' יצחק למשרדי ובהתרגשות סיפר לי שמצא את הנשמה האבודה. עמדתי נדהם לראות במוחש את רוח הקודש של הרבי ואיך דולר של הרבי ודברים היוצאים מלבו של חסיד אמיתי מציתים אש קודש ביהודי שהיה במצב כל כך נידח.
כעבור זמן מה, כשר' יצחק נסע מגינאה, הלכתי לבקר את אותו יהודי, הוא לא היה בבית ופגשתי את האישה ההודית, שאמרה לי כך: אתם חושבים שבעלי צדיק גדול, אך דעו לכם שהכל משחק, מצאתי שיש לבעלי מזוודה מיוחדת ששמורה מתחת למיטתו, כשפתחתי את המזוודה מצאתי שם חליפה מהודרת, חולצות חדשות, דרכון וכסף אמריקני. שאלתי אותו מה זה והוא התחמק. אבל אני כבר מבינה מה פשר העניין וכנראה הוא מתכונן לעזוב אותי ולברוח מהבית.
מששמע זאת ר' יצחק, לא איבד אף רגע ומיד פנה לביתו של אותו יהודי. הוא ביקש לשוחח איתו מחוץ לבית ומעניין לעניין הגיע לפרשת המזוודה. כאשר היהודי שמע את הדברים הוא הגיב בסערת נפש ואמר לר' יצחק: הרי אתה בעצמך אמרת לי שהרבי אמר שהנה הנה בא משיח, והרי אתה בעצמך אמרת לי שלא מספיק לומר אני מאמין באמונה שלמה, אלא צריך לחיות עם משיח, והרי אתה בעצמך אמרת לי שהחפץ חיים ציפה למשיח עד כדי כך שהכין לעצמו בגדים נאים אותם ילבש מיד שיבוא המשיח, האם אין זה מובן שגם עלי להכין מזוודה עם הבגדים הכי יפים שלי וגם דרכון עם ויזה וכסף אמריקני, כדי שהכל יהיה מוכן ומזומן לקבל פני משיח??
ר' יצחק חזר לביתו שבניו יורק ומדי פעם שלח אליו לגינאה ספרים וחומר הסברה ביהדות ובפסח שלח לו מצות ושאר דברים. מאז נמשך הקשר כמה שנים עד שיום אחד התקשרו לביתו של ר' יצחק והודיעו שאותו יהודי נפטר והשאיר צוואה שיקברו אותו כפי שר' יצחק יורה. המשפחה רצתה שייקבר בגינאה אך ר' יצחק בירר ומצא שבית הקברות היהודי הקרוב ביותר הוא בוונצואלה מיד נשלחו אנשים שטיפלו בהעברת הגופה וקבורתה בבית הקברות היהודי בוונצואלה ואני אף סייעתי במימון המבצע.
על מצבתו של היהודי ההוא נכתב: "היהודי הנשכח שלא נשכח".
