ריבה קופר חיפשה שנים לא מעטות את בן זוגה. יום אחד צדה את עינה מודעה בעיתון המזמינה את הקוראים להתקשר ולקבל ברכה מהרבי על ידי "אגרות הקודש". מתוך מחשבה שאם לא יועיל גם לא יזיק, הגיעה יחד עם אמא שלה ל'מרכז אגרות קודש' ברחובות. גב' חגית בורוכוב קיבלה את פניה והדריכה אותה כיצד כותבים לרבי. במסגרת ההכנה לכתיבה דיברה חגית על חשיבות עשיית "כלי" כדי לקבל את ברכת הרבי ע"י הוספה במצוות ומעשים טובים. רבקה קיבלה על עצמה החלטות טובות וביקשה מהרבי ברכה לבריאות, לפרנסה טובה, לשלווה וכמובן לזיווג טוב בקרוב.
תשובת הרבי הכילה ברכה כללית, ולא משהו מסוים. חלפו כמה חודשים ולא היתה כל התקדמות בקשר לנישואין. היא כבר לא היתה ודאגה מאוד לגבי עתידה. בנתיים נזקקה לטיפול רפואי והגיעה למרכז אגרות קודש פעם נוספת כדי לבקש מהרבי ברכה להצלחת הטיפול. תשובת הרבי לא עסקה אמנם ברפואה אבל הייתה שם ברכה לשידוך:
וכך כתב הרבי (חלק י"א עמוד קלח): "…נהניתי ממה שכתבה ששניהם משתדלים בענייני שידוכין ..ויהי רצון שחפץ ד' בידם יצליח, ומובן גודל העניין ממה שכתוב ומה' אשה משכלת, ואמרו רבותינו ז"ל, שעוד מששת ימי בראשית הקב"ה דווקא מזווג זיווגים… בברכה לבשורות טובות ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות."
הרב בורוכוב ואשתו גב' חגית הסבירו לריבה שלא זו בלבד שהטיפול הרפואי יעבור בהצלחה, אלא שבקרוב ממש תמצא את בן זוגה בשעה טובה ומוצלחת. הם דיברו בוודאות ובביטחון גמורים שהדביקו גם אותה. כעבור זמן מה, אמא שלה החליטה שגם היא רוצה לקבל ברכה מהרבי. היא הגיעה למרכז אגרות קודש, וכתבה לרבי מכתב ארוך ומפורט בעניינים שונים. התשובה הייתה מפתיעה ולא שגרתית. דובר על סכסוך משפחתי שיש למהר להביאו לסיום טוב…הרבי אף הציע לבקש מחילה והכל יבוא על מקומו.
האם התרגשה מהדברים ואמרה שהדברים קולעים אל השערה. לפליאת הגדולה של הבת פתחה וסיפרה על סכסוך ונתק הקיים בתוך המשפחה מזה שנים. "כעת אני מבינה", אמרה גב' חגית בורוכוב ממרכז אגרות קודש, "אתם תדאגו להתפייס עם קרובת המשפחה גם אם אתם חשים שהצדק עמכם, ואז תראו את ברכת הרבי בכל העניינים, ובעיקר לגבי הזיווג של ביתכם!"
יומיים לפני יום כיפור התפייסו הצדיים על הצד הטוב ביותר וכעת נותר להמתין ולראות בהתגשמויות הברכות.
ברכותיו של הרבי אינן שבות ריקם. ריבה לא הייתה צריכה להמתין זמן רב להתממשות הברכה במלואה. בקושי עברו שבועיים, ויומיים לאחר חג הסוכות הוצע לה להיפגש עם דוד, בחור שהתקרב על ידי מרכז חב"ד בתל אביב. לאחר מספר פגישות שברו צלחת בשעה טובה ומוצלחת ובחודש ניסן באו בברית הנישואין. בחסדי השם, כשנה לאחר מכן זכו לחבוק בן בריא ושלם ב"ה. ברית המילה של התקיימה ביום החשוב ג' בתמוז.
