באחד המרכזים הרפואיים בעיר מונטריאול אושפזה כבר זמן רב אישה יהודיה כשהיא משותקת ומחוסרת הכרה, והרופאים ל"ע כבר אמרו נואש מחייה. בני משפחתה לא עזבו אותה לרגע והתפללו לרפואתה.
שרה מוצקין, חסידת חב"ד טובת לב, העוסקת בפעילות צדקה וחסד, שמעה על המקרה המצער ועלה במוחה רעיון. ברשותה היה שטר של דולר שקיבלה מהרבי. אותו היום היה ו' באייר תשס"ד (2004). למרות שהיה לה קשה מאוד להפרד מהדולר, היא קיבלה החלטה אמיצה, הלכה למרכז הרפואי והניחה את הדולר של הרבי למראשותיה של האישה המאושפזת.
למחרת בבוקר..
התעוררה לפתע האישה, לתדהמתם המוחלטת של כל צוות המרכז הרפואי. הדבר הראשון ששאלה את בני המשפחה: "איפה הכסף?" בתחילה הם לא הבינו את פשר השאלה, עד שלבסוף התברר כי כוונתה הייתה לדולר של הרבי. תוך שבוע החלימה לחלוטין ושוחררה לביתה בריאה ושלימה.
שרה מוצקין בעצמה היתה זקוקה לנס גדול. היא כבר נשואה 17 שנה (!) ועדיין לא היו לה ילדים. באותו יום כתבה לרבי מכתב וסיפרה על הזכות שנפלה בחלקה להיות השליחה שלו לנס שקרה. כמו תמיד ביקשה שוב את ברכת הרבי לילדים. את המכתב שמה בכרך י"ח מספרי אגרות הקודש בעמוד שע"ז. וכך כותב לה הרבי:
"במענה למכתבה מששי באייר״. (זה בדיוק אותו יום שהיא שמה את הדולר של הרבי למראשותיה של האישה המאושפזת במרכז הרפואי) ובהמשך מדהים כותב הרבי:
״לפלא מה שכופלת בקשתה בכל פעם ופעם, בה בשעה שכתבתי לה מאז, שנכון יהיה לבה בטוח בהרופא כל בשר ומפליא לעשות, אשר, כלשון הכתוב, את הכל עשה יפה בעתו, שמדוייק בזה – שני הענינים, בעתו דוקא, ואשר יהיה יפה.״
והרבי מסיים את מכתבו:
"ויהי רצון שיהיה הטיפול הרפואי בעתו ובהצלחה כנ״ל, ותבשר טוב מתוך מצב רוח טוב בענינים הפרטים והכללים גם יחד".
לאחר קבלת המכתב החליטה שרה ללכת עם בעלה פעם נוספת לרופא. אלא שהרופא היה נחרץ בדעתו: "לצערי אין לך שום סיכוי אי פעם ללדת".
בעקבות מכתבו של הרבי ענו לרופא בני הזוג: "אין לך שום רשות לדבר כך. הרשות שניתנה לך מבורא העולם ומנהיגו היא רק "לרפאות", ותו לא.
כשחזרו הביתה כתבו עוד הפעם לרבי. הם שמו את המכתב בכרך י' עמוד פ"ח. וכך ענה להם הרבי:
"סוף־סוף נתקבל מכתבו מבשר טוב מהברית מילה של בנם שיחי׳״.
בהמשך המכתב הרבי כותב, בין היתר:
"עניין ההיריון והלידה כו׳ בהיפך גמור מדבריהם (של הרופאים)".
תוך מספר חודשים נכנסה שרה להריון אחרי שבע עשרה שנה! הלידה עצמה היתה מאוד קשה והיא היתה זקוקה לרחמי שמים. אפילו הרופא אמר שהרגיש שהרבי היה בחדר.
ביום ראשון ו׳ אייר תשס״ה (2005), בדיוק שנה אחרי ששמה את הדולר של הרבי למראשותיה של האישה המאושפזת, נערכה ברוב עם ברית המילה לרך הנולד, ששמו נקרא מנחם מנדל.
