מספר א., נהג מונית בניו יורק:

לפני למעלה משלושים שנה הגעתי תוך כדי נסיעותיי במונית מכאן לשם ברחבי העיר הגדולה ליד 770, ביתו של הרבי. עצרתי ליד המדרכה, ופתאום ראיתי אישה היורדת במדרגות מפתח הבניין ומסמנת לי לעצור. האשה עלתה על המונית ומיד פרצה בבכי בלתי נשלט. נבהלתי לרגע ושאלתי אותה: "במה אוכל לעזור?"

האשה החלה לספר שהיא מגיעה מישראל בעקבות חיפושיה אחרי אח שלה, שלפני 14 שנים התווכח עם ההורים והחליט לעזוב את הבית ומאז נעלמו עקבותיו. ההורים הפכו עולמות ולא מצאו אותו. פנו לרבנים, ואף אחד לא יכול היה לומר היכן האח שלה.

היום הגיעה לפגישה עם הרבי וסיפרה לו את הסיפור של האח. שאל אותה הרבי: "יש לך בטחון בהשם?", היא ענתה בחיוב, ולא הבינה למה הרבי רומז. ואז שאל אותה הרבי בטון גבוה יותר: "יש לך בטחון בהשם?", ושוב היא ענתה: "בהחלט שכן". ואז שאל אותו הרבי בקול רם שוב: "יש לך ממש בטחון בהשם?", והאשה ענתה שוב בחיוב.

ואז אמר לה הרבי: "אם כך, תמשיכי את נסיעתך, תעלי למונית ותני להשם להוביל אותך".

ממשיך נהג המונית את סיפורו: "באותו רגע הבנתי שאני נמצא בעיצומו של הסיפור. בפרט שלא תכננתי להגיע ל-770, אלא הנסיעות ממקום למקום הובילו אותי לכאן. ביקשתי מהאישה יותר פרטים על אחיה. בעוד היא מתארת את אחיה, החלה להצטייר במוחי תמונתו של … לא פחות ולא יותר מהשותף לדירה שאנו שוכרים יחד בשכונת בורו-פארק מזה מספר שנים..

תוך חצי שעה היינו בדירה. קשה לתאר את עוצמת הפגישה בין האח והאחות שלא התראו מזה 14 שנה. אפילו אני בכיתי.

(מתוך עלון "שיחת הגאולה")