מרכז אגרות קודש - לכתוב לרבי חייגו: 08-9402444

בימים א-ה בין השעות 8:00-18:00

מעשה בסביבון…

dreidels-20347_1280

גיא אפרים זה שמו ושם משפחתו של גיבור סיפורנו, שסיים את שירותו הקרבי בצה"ל לאחר שלוש שנים. כשהשתחרר, נסע כמו רבים מחבריו "לנקות את הראש" במזרח הרחוק. הוא ארז תרמיל עם ציוד, ויצא לראות נוף, להכיר מחוזות חדשים, לטעום ולרחרח מקרוב בכל דבר זר ומוזר.

בין השאר הגיע לתאילנד, שם הסתובב בין ערים ועיירות, השתדל להתרחק משאונה של עיר. גיא אהב את השקט והדממה, משום כך הוא לא הסתובב כמעט יחד עם עוד צעירים ישראלים. לבדו, בתרמיל ובמקל, סבב בעיירות הקטנות והכיר עולמות חדשים. שלוש שנים הסתובב וטייל במזרח הרחוק.

באחד הימים הגיע אל אי נופש נידח , שנמצא בלב ים. שלושה חודשים ארוכים התגורר באי הנידח, ישן בבונגלו עלוב, בין סלעי החוף, כשהוא אוכל מכל הבא ליד. כל יום מצא את עצמו יושב בחוף שעות ארוכות על הקו הדק המפריד בין המים לחול הבהיר. מביט במים התכולים, ומאזין לרחש גלי הים שהתנפצו אל החוף והרטיבו אותו מדי פעם.

מחשבותיו ריחפו והגיעו כמעט לכל מקום אפשרי. הוא חשב על המדיטציות והיוגות, שוטט במחשבתו במנזרים עתיקים, שרטט קווים לעולמות רוחניים והתערבל עם סערות הנפש כמו ניסה להתעמת עמהן.

רק על עמו יהדותו ומולדתו, לא חשב. הוא הגיע למקום הזה במטרה להתנתק. לברוח ולשכוח מכל דבר שיחבר אותו לישראל. לא ייפלא אפוא שניתק כל קשר רגשי עם כל מה שהזכיר לו את הארץ, כולל חברים ובני משפחה. מאז שעזב לפני שלוש וחצי שנים, הוא שוחח בטלפון עם הוריו פעמים ספורות בלבד. הפעם האחרונה הייתה לפני חמישה חודשים.

גיא שיכל רגליו והתכונן לסיבוב נוסף של מדיטציה. הוא ריכז את חושיו, תקע את מבטו בחלל האוויר, ונשם נשימה עמוקה. השמש כמעט נטתה לשקוע, כאשר חפץ מוזר גלש עם המים ו"נחת" על החול הרך, כמעט נוגע ברגליו. הוא הושיט את ידו ושלף את החפץ המוזר הזה והתבונן בו.

זה היה סביבון. סביבון יהודי. לא סתם סביבון, אלא סביבון עם ארבע אותיות בעברית..

הוא הרגיש שכאילו ברק פגע בו באותו רגע. סביבון נוחת מול רגליו בחוף נידח בתאילנד הרחוקה. זה היה נראה לו יותר ממוזר. מה לכל הרוחות הדבר הזה עושה פה, באמצע החיים, במקום שאין בו אפילו יהודי אחד.

שעה ארוכה התבונן בסביבון, והפך אותו לכאן ולכאן. המחשבות החזירו אותו בבת אחת אל הבית הרחוק בישראל. אל אבא ואמא. פתאום הרגיש צורך להתקשר ולשאול "מה נשמע", לאחר חודשים ארוכים שלא שמע את קולם. כשהתקשר הביתה שמחה אמא ואמרה: "שלום גיא! חנוכה שמח! טוב שהתקשרת, כי בדיוק כעת אבא מדליק נרות חנוכה!"

ההלם היה גדול .. קולו נשנק .. הוא לא יכול היה לדבר .. "חנוכה היום?" פלט לבסוף תוהה ומבולבל. בשבילו זה היה יותר מדי,  יותר מאשר צירוף מקרים סתם, הוא חש כי יד עליונה דוחפת אותו לפינה כלשהי – אותה יד עליונה שניסה להתחמק ממנה ולמצוא לה תחליף במקומות אחרים.

אחרי שסיים לדבר עם הוריו, מצא מספר אגוזי קוקוס והתקין לו מהם .. חנוכיה קטנה.

למחרת החליט לחזור לישראל. קודם לכן ביקר בבית חב"ד בתאילנד לישראלים, שם הציץ וחווה לראשונה את היהדות, והכיר את החבדניקים. הוא עשה את צעדיו הראשונים בלימודי היהדות בישיבת חב"ד בשכונת קטמון בירושלים וכעבור זמן הקים עם זוגתו בית חסידי.

(הסיפור מתוך הספר "סיפורו של חג לחג החנוכה, שנכתב על פי ראיון שנערך עם גיא בעצמו)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד בנושא...

לכתוב לרבי באגרות קודש

קראו את הפסוקים: הַלְלוּ אֶת יְהוָה כָּל גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים. כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת יְהוָה לְעוֹלָם הַלְלוּ יָהּ (תהילים ק״יז). 
מלאו את בקשתכם ואנו ניצור אתכם קשר בהקדם.